גירושין לא חייבים להתחיל במאבק משפטי. כאשר שני בני הזוג מבינים שהקשר הגיע לסיומו ומסוגלים לנהל ביניהם שיח, ניתן במקרים רבים לבחור במסלול של גירושין בהסכמה: להסדיר יחד את הנושאים החשובים, לעגן אותם בהסכם ולהתקדם לעבר סיום הנישואין בצורה מסודרת יותר.

הסכמה אינה אומרת שחייבים להסכים מיד על הכול. לעיתים קיימות מחלוקות משמעותיות סביב הילדים, הבית, הכספים או המזונות. ההבדל הוא בנכונות לנסות לפתור את המחלוקות באמצעות משא ומתן, גישור או ליווי מקצועי, במקום להעביר כל החלטה להכרעת בית המשפט.

אז מאיפה מתחילים? הנה שבעה שלבים שכדאי להכיר.

1. מגדירים את הדברים שעליהם צריך להגיע להסכמה

לפני שמתחילים לנסח הסכם, חשוב להבין מה בכלל צריך להסדיר.

אצל זוג עם ילדים ורכוש משותף הרשימה יכולה לכלול בין היתר את חלוקת הרכוש והחובות, דירת המגורים, חשבונות וחסכונות, זכויות פנסיוניות, עסקים ונכסים, זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, קבלת החלטות בענייני הילדים, מזונות והוצאות חריגות.

לא בכל משפחה קיימים אותם נושאים ולא כל נושא דורש אותו פתרון.

המטרה בשלב הראשון אינה לקבל החלטות, אלא ליצור תמונה מלאה: מה צריך לפתור לפני שניתן באמת להיפרד.

2. אוספים את כל המידע הכלכלי

אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל לנהל משא ומתן לפני שלשני הצדדים יש תמונה ברורה של המצב הכלכלי.

כדאי לרכז מידע על חשבונות בנק, הלוואות, משכנתאות, נכסים, כלי רכב, חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיות, תיקי השקעות, זכויות בעסק והתחייבויות נוספות.

כאשר הנתונים נמצאים על השולחן, קל יותר לדון בחלוקה המבוססת על המציאות ולא על הערכות או תחושות.

במקרים שבהם קיימים עסק, נכסים משמעותיים, פנסיות מורכבות או מחלוקת לגבי שווי הרכוש, ניתן להיעזר גם ברואה חשבון, אקטואר, שמאי או מעריך שווי בהתאם לצורך.

3. בונים את ההורות שאחרי הפרידה

כאשר יש ילדים, הגירושין מסיימים את הזוגיות, אך לא את ההורות המשותפת.

לכן כדאי לחשוב לא רק על חלוקת הימים, אלא על הדרך שבה תיראה ההורות לאחר הפרידה.

בין היתר כדאי להסדיר את זמני השהות בשגרה, סופי שבוע, חגים וחופשות, הסעות, מסגרות חינוך, טיפולים רפואיים, נסיעות לחו"ל, קבלת החלטות משמעותיות ואופן חלוקת ההוצאות הקשורות לילדים.

הסכם טוב אינו צריך לצפות כל אירוע שיתרחש בעשור הקרוב, אבל הוא כן צריך ליצור מנגנון ברור שמצמצם ככל האפשר מחלוקות עתידיות.

4. מסדירים את הכסף, הרכוש והחובות

זהו לעיתים החלק המורכב ביותר בתהליך.

יש להחליט מה יקרה לדירה המשותפת, כיצד יחולקו חסכונות ונכסים, מי יישא בהלוואות ובחובות, כיצד יטופלו זכויות פנסיוניות ומה קורה עם רכוש שאחד הצדדים טוען שאינו משותף.

אם קיימת דירה, לדוגמה, ניתן להסכים על מכירתה וחלוקת התמורה, על רכישת חלקו של אחד מבני הזוג בידי האחר או על פתרון אחר שמתאים למשפחה.

חשוב במיוחד לא להסתפק במשפטים כלליים כמו "הרכוש יחולק שווה בשווה". הסכם צריך לקבוע גם איך, מתי ובאילו תנאים מתבצעת החלוקה.

5. מנסחים הסכם גירושין

לאחר שהושגו הבנות, יש להפוך אותן להסכם מסודר.

הסכם גירושין יכול לכלול את מכלול ההסכמות בין בני הזוג בנוגע לרכוש, ילדים, מזונות, התחייבויות כספיות ונושאים נוספים הרלוונטיים למשפחה.

כדאי שהניסוח יהיה מפורט מספיק כדי שלא יהיה צורך "לפרש" בעתיד למה התכוונו הצדדים.

גם כאשר היחסים טובים ויש אמון הדדי, כדאי לזכור שההסכם אמור לשמש את בני הזוג גם בעוד מספר שנים, כאשר הנסיבות או מערכת היחסים ביניהם עשויות להיות שונות.

6. מקבלים ייעוץ לפני שחותמים

גישור והסכמה אינם מחייבים לוותר על ייעוץ אישי.

גם אם עורך דין או מגשר ניסח את ההסכם עבור שני הצדדים, כל אחד מבני הזוג יכול לקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני החתימה כדי להבין את המשמעות של ההתחייבויות שהוא מקבל על עצמו.

הדבר חשוב במיוחד בנושאים בעלי השלכות ארוכות טווח: זכויות בדירה, פנסיות, עסק משפחתי, מזונות או הסדרי הורות.

עדיף להעלות שאלה נוספת לפני החתימה מאשר לגלות לאחר אישור ההסכם שסעיף מסוים הובן אחרת.

7. מאשרים את ההסכם ומסיימים את הליך הגירושין

החתימה על ההסכם אינה בהכרח סוף התהליך.

בישראל ניתן להגיש הסכם גירושין שנחתם בהסכמה לאישור בית המשפט לענייני משפחה. לאחר אישורו, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין. ניתן גם לבקש לאשר הסכם במסגרת בית הדין הרבני.

אצל בני זוג יהודים שנישאו כדין, אישור ההסכם כשלעצמו אינו מסיים את הנישואין. את הגירושין עצמם יש להשלים בבית הדין הרבני באמצעות הליך הגט. גם כאשר הסכם הגירושין כבר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, ניתן להגיש בקשה משותפת לגירושין בבית הדין הרבני ולהתקדם לסידור הגט.

בסיום סידור הגט מנפיק בית הדין את המסמכים הרלוונטיים, ובכלל זה תעודת הגירושין.

ומה היתרון בגירושין בהסכמה?

היתרון אינו רק האפשרות לחסוך הליכים משפטיים.

כאשר בני הזוג מצליחים לקבל בעצמם את ההחלטות הנוגעות לילדים, לרכוש ולעתיד המשפחה, הם שומרים במידה רבה יותר על השליטה בתוצאה.

הליך בהסכמה עשוי גם לאפשר תקשורת טובה יותר לאחר הפרידה, נקודה חשובה במיוחד כאשר יש ילדים והקשר בין ההורים יימשך עוד שנים רבות.

אבל הסכמה אינה צריכה להיות בכל מחיר. אם אחד הצדדים אינו יודע מה היקף הרכוש, מופעל עליו לחץ לחתום, קיימים פערי כוח משמעותיים או שאין אפשרות לנהל משא ומתן באופן חופשי, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי לפני קבלת החלטות.

לא חייבים לדעת הכול כבר בהתחלה

גירושין מורכבים מהרבה החלטות, ולעיתים קשה להבין בתחילת הדרך איזה איש מקצוע בכלל צריך.

עורך דין, מגשר, מטפל רגשי, מתאם הורי, אקטואר, שמאי או יועץ כלכלי יכולים להיות רלוונטיים בשלבים שונים ובנסיבות שונות.

הדבר החשוב הוא לא לנסות לפתור הכול ביום אחד.

מתחילים בהבנת התמונה, מסדירים נושא אחר נושא ומתקדמים צעד אחר צעד, עד שאפשר להתחיל את הפרק הבא.

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ המותאם לנסיבות המקרה.