גירושין הם כמעט תמיד תקופה מטלטלת. גם כאשר ההחלטה להיפרד כבר התקבלה, נשארות שאלות כבדות: מה יקרה עם הבית, איך יחולקו הכספים, איפה יהיו הילדים, כמה זמן ישהו עם כל הורה, מי ישלם על מה - ואיך בכלל ממשיכים לתפקד בתוך כל זה.
בנקודה הזו עומדות בפני בני זוג בדרך כלל שתי דרכים מרכזיות: לנהל את הפרידה באמצעות מאבק משפטי, או לנסות להגיע להסכמות באמצעות משא ומתן, גישור וליווי מקצועי.
כאשר קיימת אפשרות אמיתית לנהל שיח חופשי ובטוח, גירושין בהסכמה עשויים להיות הדרך היעילה, הזולה והרגועה יותר לסיים את החיים המשותפים.
לא משום שהפרידה הופכת לקלה, אלא משום שאין צורך להפוך אותה גם למלחמה.
פחות כסף על המאבק, יותר כסף על החיים שאחרי
הליך משפטי ממושך יכול להפוך להוצאה משמעותית מאוד.
כאשר כל מחלוקת מגיעה לבית המשפט, מצטברות שעות עבודה של עורכי דין, דיונים, בקשות, תגובות, חוות דעת מקצועיות ולעיתים גם ערעורים והליכים נוספים.
ובזמן שבני הזוג משלמים על המאבק, הם נמצאים בדיוק בשלב שבו הם צריכים לבנות שני משקי בית חדשים.
פתאום יש שתי דירות, שתי מערכות הוצאות, לעיתים משכנתא לצד שכירות, הוצאות חדשות עבור הילדים ועלויות מעבר והתארגנות.
בגירושין בהסכמה, חלק גדול מהמשאבים שאחרת היו מופנים להתדיינות יכול להישאר אצל המשפחה.
במילים פשוטות:
עדיף שהכסף יישאר אצל ההורים והילדים, ולא יהפוך לדלק של הסכסוך.
אתם מכירים את המשפחה שלכם טוב יותר מכל שופט
כאשר זוג מגיע לבית המשפט ולא מצליח להסכים, בסופו של דבר אדם אחר עשוי לקבל עבורו החלטות משמעותיות מאוד.
שופט מקצועי ככל שיהיה מכיר את המשפחה בעיקר באמצעות כתבי טענות, מסמכים, תסקירים ודיונים.
ההורים, לעומת זאת, מכירים את החיים עצמם.
הם יודעים מי לוקח את הילדה לחוג, מי עובד עד מאוחר ביום שלישי, מי גר קרוב לבית הספר, איזה ילד מתקשה במעברים ומה באמת יכול לעבוד בשגרה המשפחתית.
בהסכם גירושין אפשר לבנות פתרונות מותאמים הרבה יותר למציאות: זמני שהות, חגים, חופשות, נסיעות לחו"ל, חלוקת הוצאות, מגורים, מכירת נכסים ומנגנונים לקבלת החלטות בעתיד.
במקום שפסק דין יכתיב את המציאות, בני הזוג יכולים לעצב אותה בעצמם.
המאבק המשפטי לא מסתיים כשנגמר הדיון
אחד המחירים הפחות מדוברים של גירושין בקונפליקט גבוה הוא המחיר הנפשי.
הליך משפטי עלול לייצר חודשים ולעיתים שנים של מתח מתמשך: כל הודעה מעורך הדין מלחיצה, כל מסמך הופך לאיום, כל דיון הופך לאירוע שמחכים לו וחוששים ממנו.
וככל שהסכסוך נמשך, כך קל יותר להיתקע בתוך מערכת היחסים הישנה דווקא בזמן שמנסים להיפרד ממנה.
גירושין בהסכמה אינם מעלימים כעס, אכזבה או כאב. אבל הם מאפשרים להעביר את מרכז הכובד מהעבר אל העתיד.
במקום לשאול שוב ושוב "מי אשם?", מתחילים לשאול "איך אנחנו מסיימים את זה?".
זה הבדל משמעותי מאוד.
והחשובים מכולם: הילדים
עבור ילדים, גירושי ההורים הם שינוי גדול גם כשהכול מתנהל בצורה טובה.
הבית משתנה. השגרה משתנה. לפעמים עוברים דירה, ישנים בשני בתים ונדרשים להסתגל למציאות משפחתית חדשה.
אבל יש הבדל גדול בין ילד שהוריו נפרדו לבין ילד שחי בתוך מלחמה מתמשכת בין הוריו.
ילדים אינם צריכים לדעת מי הגיש איזו בקשה, מה טען עורך הדין של אבא או מה כתבה עורכת הדין של אמא.
הם צריכים לדעת ששני ההורים נשארים ההורים שלהם.
ככל שההורים מצליחים להפחית את רמת הקונפליקט, להימנע מהעברת מסרים באמצעות הילדים ולאפשר להם קשר יציב עם שני הצדדים, קל יותר לילדים להסתגל למציאות החדשה.
בגירושין בהסכמה ניתן לבנות מראש מנגנון הורי שמנסה לשמור על הילדים מחוץ לסכסוך.
וזו אולי הסיבה החשובה ביותר לנסות.
הסכמה אינה כניעה
אחת הטעויות היא לחשוב שמי שמסכים להתפשר "הפסיד".
הסכם טוב אינו אומר שאחד הצדדים מקבל הכול והשני מוותר על זכויותיו.
להפך.
כל אחד מהצדדים צריך להבין את מצבו המשפטי והכלכלי, לדעת מהן הזכויות שלו ולקבל החלטות מתוך מידע ולא מתוך לחץ.
אפשר לנהל משא ומתן קשה מאוד ועדיין להגיע להסכם.
אפשר לא להסכים על הדירה, על המזונות או על זמני השהות - ולהיעזר במגשר, בעורכי דין ובאנשי מקצוע כדי לצמצם את הפער.
המטרה אינה להסכים על הכול מהיום הראשון.
המטרה היא להסכים לנסות לפתור את המחלוקות במקום להחריף אותן.
לפעמים צריך יותר ממגשר אחד
גירושין הם לא רק עניין משפטי.
לעיתים קיימת מחלוקת על שווי העסק, על הפנסיה, על נכס מקרקעין או על היכולת הכלכלית של כל אחד מבני הזוג.
במקרים כאלה אפשר להיעזר באנשי מקצוע כמו אקטואר, שמאי, רואה חשבון או יועץ כלכלי.
כאשר קיימים קשיים סביב הילדים, ניתן במקרים המתאימים לקבל גם ליווי של מטפל משפחתי, מדריך הורים או איש מקצוע אחר.
הרעיון הוא פשוט: במקום שכל צד יביא "צבא" של מומחים כדי להילחם בצד השני, אפשר להשתמש באנשי מקצוע כדי לפתור את הבעיה.
ומה קורה אם אין הסכמה?
גירושין בהסכמה אינם מתאימים לכל מצב.
כאשר קיימת אלימות, הפחדה, שליטה כלכלית, הסתרת נכסים, פערי כוח משמעותיים או מצב שבו אחד הצדדים אינו מסוגל לנהל משא ומתן חופשי – חשוב לקבל ייעוץ משפטי מתאים לפני קבלת החלטות.
גם כאשר אין הסכמה מלאה, אין פירוש הדבר שחייבים לנהל מלחמה על כל נושא.
אפשר להסכים על הילדים ולהתדיין רק על הרכוש.
אפשר להגיע להסכמה לגבי הבית ולהשאיר מחלוקת אחת להכרעה.
אפשר גם להתחיל בהליך משפטי ובהמשך להגיע להסכם.
הסכמה אינה חייבת להיות הכול או כלום.
גירושין טובים אינם גירושין בלי כאב
אין דרך להפוך פרידה משמעותית לאירוע טכני.
יש אובדן, כעס, פחד ולעיתים תחושת חוסר ודאות גדולה.
אבל יש הבדל בין כאב שנובע מהפרידה עצמה לבין כאב שנוצר משום שהפרידה הפכה למלחמה.
אם קיימת אפשרות להגיע להסכם הוגן, מושכל ובטוח, כדאי לפחות לבחון אותה לפני שנכנסים למאבק משפטי ארוך.
כי אחרי שעורכי הדין מסיימים, אחרי שהנכס נמכר, אחרי שההסכם נחתם ואחרי שהגט מסתיים - החיים ממשיכים.
והורים שיש להם ילדים משותפים ימשיכו להיות קשורים זה לזה עוד שנים רבות.
ימי הולדת.
חגים.
מסיבות סיום.
גיוס.
חתונות.
נכדים.
לכן השאלה אינה רק איך מתגרשים.
השאלה היא גם באיזה מצב רוצים להגיע ליום שאחרי.
לא לבד
גירושין יכולים להיות אחד התהליכים המורכבים בחיים, אבל לא חייבים לעבור אותם לבד.
עורך דין, מגשר, מטפל, אקטואר, שמאי או יועץ כלכלי יכולים לעזור בנקודות שונות לאורך הדרך.
ככל שמקבלים את העזרה הנכונה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להפוך את הפרידה ממאבק לתהליך שאפשר לנהל.
המאמר מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, טיפולי או כלכלי. כל מקרה דורש בחינה בהתאם לנסיבותיו.
